<h1>ספר ערוגת הבושם לרבינו אברהם ב"ר עזריאל רבו של האו"ז — חלק שני סימן נ"א</h1>
<h2>דף סג.</h2>
קיבוע אדר הסמוך לניסן, ס' לניסן רפה. ז'ב'ד'ו' סימן ולא א'ג'ה', כדי שלא יבא ניסן בב'ד'ו'. לסמוך גאולה לגאולה במצות יתחסן, [לשון הפייט]. בפ"ק דמגילה [י' ע"ב] קראו את המגילה באדר ונתעברה השנה וכו' רשב"ג משו' ר' יוסי אף קורין אותה באדר השיני שכל מצות שנוהגות בשיני אין נוהגות בראשון, וכן סדר פרשיות מקרא מגילה. א"ר אבא א"ר חייא בר אשי אמר רב הלכה כרשב"ג שאמ' משו' ר' יוסי וטעמ' מאי מיסמיך גאולה לגאולה עדיף. ופי' בפיוט יתחסן בכל מצות הוא ולא ראשון כדי לסמוך גאולה לגאולה, פי' גאולת אסתר לגאולת מצרים. אמרי' בשקלים [ב' ע"ב] הנהיג ר' הונא בציפרין כהדא דרשב"ג, הנהיג אבל הלכ' לא, בתמיה הלא גם הלכה כרשב"ג ופריק לעיניין שטרות איתמ', פי' לכתוב אדר השיני סתם. ובפ' קונם יין [נדרים ס"ג ע"א] פלוגת' דר' מאיר ור' יהוד'. ראיתי בפירושי הר' משה ירושלמי [מגילה פ"א ה"ה] אדר הראשון תוספת או אדר השני תוספת מה ביניהון, ר' שמוא' בר רב יצחק אמר שם כבשי עצרת ביניה' נולד בחמשה עשר באדר בשנה שאינה מעוברת ונכנסה שנה (שאינה) מעוברת אין תימר אדר הראשון תוספת שנה ארוכה היא אין תימר אדר השיני תוספת אין לו אלא עד חמשה עשר באדר הראשו', ר' אייבי בר נגרי אמר מתני' אמרה דאדר הראשון תוספת דתנינ' [עדיות פ"ז מ"ז] הן העידו שמעברין את השנה כל אדר אין תימר אדר השיני תוספ' עול שתא ומעבר לה. ותימ' דבפ"ק דסנהדרין [י"א ע"ב] אמרי' ואוסיפנא על שתא דא תלתין יומין ואם אית' דאדר הראשו' תוספת הוה ליה למימר ואוסיפנא בשתא דא ומדקאמ' על שתא דא ש"מ דאדר השיני תוספ'. מה שאומ' בירושלמי שם כבשי עצרת ביניה' לא ידעתי לפרש.
